עמוד ראשון בגוגל
עמוד ראשון בגוגל היא מילה מאוד שכיחה אצל מקדמי אתרים וגם אצל בעלי עסקים שלא מבינים הרבה בקידום. כמעט כל בעל עסק שפונה לחברת קידום אתרים לצורך הצעת מחיר בעקבות מעבר בין חברה לחברה או תחילת קידום לראשונה שואל “תוך כמה זמן נגיע לעמוד ראשון?” שאלה זו מחולקת ל2 (כמה זמן ועמוד ראשון) אז נתייחס לעניין העמוד הראשון.
האם יצא לך בתור בעל עסק לשאול את עצמך למה אתה רוצה שאתר שלך יופיע בעמוד הראשון בגוגל?
אם התשובה שלך היא: “בכדי לקבל גולשים לאתר המושקע שלי וכך אשיג לקוחות חדשים”, טעות נפלה בידך ושלא יספרו לך סיפורים! עמוד ראשון בגוגל בדרך כלל ברובו אינו אפקטיבי ובמיוחד בשוק הישראלי (שוק חסר נפח – שוק קטן). תכף ניגש לנתונים סטטיסטיים ש”יעשו לכם סדר” אך לפני כן נבהיר את הנקודה.
נערוך סימולציה: נניח ואתה מחפש עכשיו “מערכת קולנוע ביתית” ברצינות ובהתלהבות, כמה אתרים נראה לך שתעבור עד שתמצא את מבוקשך ותפעל בכדי להתקדם לעסקה? במקרה שאתה חוקר טוב אתה תעבור 6 אתרים –ולא מדובר על ביקורות מוצרים, אלא בגישה של אני רוצה לקנות, אני מחפש חנות. גם אם לא תמצא את מבוקשך באתרים הראשונים לאותו חיפוש כנראה שיקרה אחד מהדברים הללו:
- תתעייף ותעבור לפייסבוק בלי להרגיש
- תמצא את עצמך קורא כתבה באחד מאתרי החדשות
- תחפש את החנות המבוקשת בחיפוש אחר שאולי יניב תוצאות טובות מהנוכחי.
- כל דבר אחר שיסיט את ליבך מאשר להמשיך ולעבור לתוצאות שבתחתית עמוד התוצאות שלא נדבר על דף שני (נדיר מאוד).
מהסימולציה ניתן להבין שאם אנו רוצים שהעסק שלנו יהיה פופולארי באמת אנו חייבים לתפוס מקום גבוהה 1-3 בשאיפה למקום הראשון! אז חשוב להכניס לראש שעמוד ראשון למטה זה לא מספיק זה ממש דומה לעמוד 4 או 5.
סטטיסטיקה של עמוד ראשון (ממומן ואורגני):
ברור שאחוז ההקלקה על תוצאה ספציפית הוא משתנה מאדם למשנהו אם כי גם רזולוציית המסך השונות או אם מדובר בממשק סלולארי בו רואים רק 2.5 תוצאות במסך הראשוני משפיעים על הסטטיסטיקות שנבדקו ונחקרו המון ברחבי העולם. גורם נוסף המשפיע על אחוזי ההקלקה הוא “מילת המפתח”.
הנתונים אינם על פי מחקר ספציפי אלא שילוב של מספר מחקרים יחדיו.
ממומן –כל התוצאות יחדיו מקבלות סביב ה 15% הקלקה בעוד השלישייה במסגרת הצהובה מקבלת 11% בזמן שהמודעות הממומנות בצד מקבלות רק כ 4% יחדיו.
- מקום ראשון: כ 44% הקלקה
- מקום שני: כ 16% הקלקה
- מקום שלישי: כ 11% הקלקה
- מקום רביעי: כ 6% הקלקה
- מקום חמישי: כ 5% הקלקה
- מקום שישי: כ 4% הקלקה
- מקום שביעי: כ 2% הקלקה
- מקום שמיני: כ 3% הקלקה
- מקום תשיעי: כ 1% הקלקה
- מקום עשירי: כ 2% הקלקה
- עמוד שני: 2% עוברים לעמוד שני
- סה”כ 111% ש11% חוזרים אחורה לתוצאות ונכנסים לאתר אחר באותה השאילתה.
דוגמא: עדיף להיות במקום הראשון בביטוי “מערכת קולנוע ביתית אלחוטית” בעל 170 חיפושים בחודש
או במקום השני בביטוי “רמקולים אלחוטיים” בעל נפח של 390 חיפושים
מאשר בביטוי “מערכת קולנוע ביתית” במקום 7-10 שהוא בעל 1300 חיפושים בחודש.
לאחר שראינו את הסטטיסטיקה נדע יותר טוב באיזה ביטויים לבחור תוך כדי הצבת יעדים למיקומים ספציפיים, לכן מראש נבחן את רמת הקושי של הביטוי אותו אנו מעניינים לקדם, מה שמעביר אותנו לנושא הבא:
הזירות בגוגל, איך אפשר לבדוק תחרות – מה עושים?
סוף החלק הקודם נגמר בכך שכעת אנו יודעים כמה תנועה יביא לנו ביטוי מדויק ובאיזה מיקום. את כמות החיפושים על ביטוי ניתן לבדוק באמצעות כלי מילות המפתח של גוגל, לעשיית מחקר מומלץ לקרוא את “מחקר מילות מפתח חלק א’“.
אבל איך נדע איפה נמצאת התחרות איפה יהיה לנו יותר קל להתקדם?
למקדמי אתרים יש מגוון כלים המספקים נתונים רבים לצורך מחקר וקידום שבעזרתם הוא יכול לבדוק את התחרותיות בזירה. לרוב כלים אלו הם בתשלום ובעל אתר לא צריך לשלם עליו.
אבל ישנם נתונים חופשיים… שכל אחד יכול לראות ולקבל אומדן פחות או יותר על תחרות בתחום.
- כמות תוצאות – כאשר אנו מריצים שאילתה מסוימת גוגל מציג בפנינו נתון של כמות עמודים שנמצאו.
על השאילתה “מערכת קולנוע ביתית” יש 2,800,000 עמודים שנמצאו.
ועל השאילתה “מערכת קולנוע ביתית אלחוטית” יש 191,000 עמודים שנמצאו.
דרך השוואה זו בחלק מהקרים לא נכונה ולא באמת משקפת את התחרות, על הביטוי “יד 2” יש יותר מ 23 מליון תוצאות זה לא אומר שהוא יותר תחרותי מהביטוי “קידום אתרים” / “טיסות לחו”ל”.
- דרך נוספת לבדוק תחרות היא לבחון האם יש “אתרים מומחים” – האם יש אתר שלם שמתמחה בנושא אותו חיפשתם או שמא זהו תחום צדדי / מוצר נלווה המקבל עמוד פנימי באתר… איך ניתן לבדוק את זה?נריץ שאילתה על הביטוי “מערכת קולנוע ביתית” / “מערכת קולנוע ביתית אלחוטית” ונוכל לזהות שבעמוד הראשון והשני אין אתר מומחה – תמיד מדובר בעמוד פנימי
http://www.example.co.il/bla
אבל אם נריץ שאילתה של הביטוי “מוצרי חשמל” נקבל כמה אתרים מומחים בעמוד הראשון ובניהם עמודים פנימיים של אתרים מאוד חזקים כמו ZAP שזהו חלק קטן ממנו.
גוגל יעדיף בצורה גורפת (גם אם נכניס את ויקיפדיה למחקר – כי לתופעה יש שני הסברים פשוטים) אתר מומחה מאשר אתרים כללים בעלי עמוד בתחום כמובן שגם האתר המומחה חייב להיות מקודם גם כן.
כך שחברה המוכרת אך ורק מערכות קולנוע ביתיות שתקדם את אתרה תעלה יחסית מהר ובקלות לראש תוצאות החיפוש.
- כמות עמודים (site:url) – כלי נוסף ישכול לעזור לנו לבצע מחקר תחרות בזירה הינו “שאילתת site:url“.גוגל מאפשר לכל אחד להריץ שאילתה המציגה אך ורק תוצאות מאותו הדומיין, יותר מכך הוא מנקה עמודים כפולים, דומים או עמודי זבל. בקיצור משאיר את מה שנחשב אצלו למאונדקס. מה שנשאר לעשות הוא לבדוק את כל העמוד הראשון בעזרת site: לרשום בצד על נייר ובסיום לראות למי יש את כמות העמודים הרבה ביותר. גם נתון זה הוא לא גורף וקובע שאתר המכיל יותר עמודים יהיה ראשון אלא מקנה לו יתרון – גוגל אוהב אתרים עשירים בתוכן ומידע כמובן כאשר המידע איכותי ונכון.דוגמא: כאשר תריצו את השאילתה הזאת site:http://www.lior-electric.co.il המופיע בעמוד הראשון בביטוי “מוצרי חשמל” תוכלו לראות שיש באתר הזה 1560 תוצאות.
- בדיקת כמות קישורים נכנסים – כמות קישורים נכנסים לאתר זהו אחד הפרמטרים החזקים ביותר לבדוק תחרות למרות שגם בנושא זה יש זיופים ובעיות כמו בכל אחת מהדרכים שצוינו לעיל. המומלץ זה פשוט לבדוק את כל הדרכים ולפי זה ניתן פחות או יותר להבין מה קורה בזירה וכמה תחרותית היא. מדי שנייה, דקה, שעה, ויום אנשים שונים כגון: בלוגרים, קהילות שונות, בעלי אתרים מקשרים למקומות שונים ברשת על מנת לתת לגולש מידע ממקור נוסף או מידע יותר עשיר או המלצה. כאשר גוגל סורק את הקישורים מתייחס אלייהם כאל המלצה. כך יודע שאתר המקושר בצורה טובה (מקבל הרבה קישורים) יש לתת לו עדיפות ולדרג אותו במיקומים גבוהיים יותר ממתחריו.בעבר מנוע חיפוש יההו סיפק בצורה חופשית כלי שבודק יחסי קישורים בין אתרים, לפני שנה החליט להסירו מהאינטרנט מהסיבה שהכלי עוזר למקדמי אתרים ופוגע בתוצאות החיפוש. כמובן שזה לא מה שעצר את המקדמים וישנם כלים רבים בשוק הפותרים סוגייה זאת.עכשיו כשאתם מבינים את המשמעות של קישורים הנכנסים, נלמד להשתמש בצורה בסיסית בכלי חינמי לבדיקת קישורים. – לכלי קוראים majesticseo ואת בדיקת הכמות הוא מאפשר לערוך בחינם עד כאשר אנו רוצים לבדוק את איכותם של הקישורים ופה הוא דורש כסף (מאפשר שימוש דמו).א. יש להזין את כתובת האתר אותה אתם רוצים לבדוק בתוך שורת הכתובת (מסומן בצהוב בתמונה).ב. יש לסמן את את העיגול השלישי (שיתעלם מצורות שונות של כתיבת הדומיין ויציג את כל הקישורים הנכנסים – מסומן בעיגול אדום)
ג. בצד ימין יש שתי אפשרויות יש לשחק עם שתיהן, אחת עדכנית לחודשיים האחרונים והשנייה היא בכל חייו של הדומיין.
לאחר שקבלנו את הנתונים יש לנתח אותם, מכיוון שאין פה מדד של איכות אלא רק של כמות אנו רואים כמה קישורים מדומיינים שונים מקבל האתר – במקרה שלנו 9 (ככל שיש יותר זה יותר טוב)
Ip addresses השרתים שעליהם יושבים האתרים – אם ישנם הרבה קישורים מאתרים שונים אך עם אותם איי פי או אותו C–CLASS (212.212.212.212) מה שאומר שאותם דומיינים מקשרים יושבים על אותו שרת או לפחות באותה חוות שרתים וניתן לחשוד בהם שהם של אותו בעל אתר והוא מחזיק בכמה אתרים המקשרים בניהם.
כמות העמודים המאונדקסים בדומה לסעיף 3 גם המג’סטיק נותן את הנתון – לצערנו לרוב הוא לא מדייק ואפילו רחוק מהמציאות לכן לא מומלץ להשתמש בנתון הזה אבל הוא קיים בכל זאת.
לסיכום
אם אתם בעלי אתרים שמתלבטים האם לקדם את האתר שלהם, איך לקדם ובאיזה ביטויים בעזרת המאמר תוכלו לקבל החלטות חשובות לגבי קידום האתר שלכם בגוגל ואם בכלל זה שווה לכם, לקבל מידע על המתחרים שלכם באינטרנט, לדעת שווי של מילות מפתח מהבטים שונים – תחרות ואחוזי ההקלקה ביחס לנפח חיפושים והחשוב ביותר באיזה ביטויים באמת כדאי להשקיע.